עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שמי אור ייני. אני אמא לשלושה ילדים מקסימים : שליו בן 16, לירן בן 13 וקשת בת 10.

אני יועצת להורים (בשפה ברורה יותר- אני מדריכת הורים ויועצת שינה), וכותבת טור קבוע במאקו, העוסק בהורות, חינוך, ובעיקר ביקורות על מערכת החינוך.

הילדים שלי, כמו הילדים של כולם, מציבים בפני אתגרים. תודות להם אני לומדת מדי יום ביומו עוד על העבודה החשובה בחיינו- ההורות!

אני בעלת תואר בחינוך לגיל הרך (B.ed), תעודת הוראה, והמון שנות נסיון כגננת.
בעבודתי למדתי להכיר את עולמם הפנימי של הילדים, ואת יחסיהם העדינים, ובו בזמן מורכבים עם הוריהם.

במהלך 15 שנות היותי גננת עבדתי במשרד החינוך 5 שנים, אז החלטתי להגשים חלום ופתחתי את "גן ילדי האור", גן פרטי בת"א, בו גידלתי בהמון חום ואהבה דור חדש של גוזלים במשך 9 שנים. בגן שלי יכולתי להביא לידי ביטוי את האני מאמין שלי: לכבד את הילד , לדבר אליו בגובה העיניים, להפוך אותו שותף, תוך הענקת תחושת בית, ביטחון ויציבות.

כיום, אחרי שנים שאני עוסקת רק ביעוץ והדרכה, ליווי ותמיכה בהורים,
אני מרגישה שלמה, תודות ליכולת שלי להביא את הידע שלי על גווניו הרבים תחת מגוון הכובעים, ובכך לראות בהתנהגות הילד לא רק התנהגות, אלא גם תגובה לקשייו האישיים בתוך עצמו, ובתוך המערכת המשפחתית, מה שמסייע לי להתאים את היעוץ וההדרכה להורים, ולהגיע לשיפור ותוצאות.

הייתי רוצה ליצור עולם טוב יותר עבור הילדים, ואתם ודאי כבר יודעים, שכאשר הילד מאושר- גם ההורה מאושר ולהיפך.

לכל ילד יש צרכים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, ורגשיים שונים, מכיוון וכל ילד הוא יחיד ומיוחד. עולם ומלואו.

כאשר אני מלווה הורים, אני לומדת להכיר את הילד ואת צרכיו היחודיים, ומסייעת להוריו להבין מה הילד הספציפי שלהם צריך מהם.
כאשר הורה מעניק לילדו את את המענה ואת תשומת הלב התואמות את צרכיו- הילד יהיה מסופק רגשית, וירגיש אהוב, רצוי, מועצם, וגידל להיות ילד בעל ביטחון בהוריו.

בעיני, עבודתנו כהורים קשה ומאתגרת, אך אני מאמינה בהורים, שיש בהם את היכולת ליצור עולם טוב עבור ילדם למרות הקשיים הכרוכים בגידולו. כל מה שהם צריכים הם אמונה, רצון והתמדה, ולעיתים הדרכה וכלים יכולים לעזור להם להיות בטוחים בעצמם.

אתם מוזמנים להעלות שאלות ונושאים חינוכיים והתנהגותיים בקוצת הפייסבוק שלי, ואשמח לענות ולעזור www.facebook.com/groups/or.children.

להציץ בדף העסקי שלי ולראות מה התחדש:
www.facebook.com/or.yeyni/

ותוכלו גם להכנס אל האתר שלי www.oryeyni.com ולקרוא מאמרים שלי שפורסמו בידיעות אחרונות, YNET, ו- MAKO.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
הלוגו שלי

הפייסבוק והאתר שלי
הדף שלי בפייסבוק:
www.facebook.com/or.yeyni


האתר שלי:
www.oryeyni.com/


בואו להתייעץ איתי בקבוצת ההורים שלי בפייסבוק:
www.facebook.com/groups/or.children/

האם אנחנו צריכים להתנהג אל ילדינו כחברים?

21/06/2015 22:10
אור ייני
הדרכת הורים, הגיל הרך, גיל ההתבגרות
"אני חברה של הילדים שלי". אמרה לי אמא. "אבל אני לא כל כך בטוחה אם זה בסדר".

האם זה בסדר שהורים יתנהגו אל ילדיהם כחברים?
הרבה הורים רוצים להיות ביחסים טובים עם הילדים שלהם- שיהיה להם כיף לבלות יחד, שהיחסים יהיו קרובים, חמים ופתוחים, שהילדים ירצו בחברתם.
הורים רוצים להרגיש שהם משמעותיים לילדיהם, ומכיוון שהם אוהבים אותם עד אין קץ- קיימת שאיפה שהדבר יהיה הדדי.
הגבול בין להיות קרוב ולהיות חבר דק מאוד- מה שגורם להרבה הורים להתבלבל, ולגבולות להטשטש.
ברגע שהגבולות מטושטשים ולא ברורים מתחילה הבעיה.

ילד מצפה מחבר להשתולל איתו, להבין את עולמו, לקחת בו חלק תמיד, לא לשפוט אותו, לא לחנך אותו, לא להגיד לו כיצד להתנהג, ומה לעשות מתי. אז אם אתה משדר לילדך שאתה חבר שלו- ילדך לא יסכים שתהיה משהו אחר. אתה לא תוכל להציב לו גבולות ולצפות שגם יקשיב לך, לא תוכל לדרוש ממנו להכין שיעורים, כי חבר לא אומר לחבר מה לעשות, אתה לא תוכל לנזוף בו או להעניש אותו, שכן חברים לא עושים זאת.

אם אתה חבר- אתה אמור להתנהג כחבר בכל המובנים. אז מה הפלא, שכאשר הורה מנסה להציב לילד שלו פתאום גבול- הילד לא מקבל אותו?

לחילופין, אפשר להיות פשוט הורה.
להתנהג אל ילד שלך בכבוד, בעדינות, להקשיב לו, לשבת איתו, לשחק יחד, ולעשות כיף, ליצור תחביבים ונושאי עניין משותפים, ולפתח קשר קרוב ואוהב, אשר ישרה ביטחון על הילד שלך. זה יגרום לו לחזק את הקשר אליך ואת מידת האהבה. יחד עם זאת, הוא ירגיש שיש לו על מי לסמוך, שכן מי שחזק מספיק להציב גבולות ולשמור עליהם- חזק מספיק לשמור גם עליו.

חשוב לשמור על הגבול ולהשאר ההורה, כדי שתוכל לעצור את ילדך אם הוא עומד לפגוע בעצמו או באחרים, וכדי שתוכל להראות לו מה נכון ומה לא נכון, מה טוב ומה לא טוב, מה מקובל ומה לא.
זה לא אומר שלא תוכל לשחק איתו ולכייף איתו.
הדבר הכי מקסים, הוא שדווקא כשהורה הופך את עצמו לחבר - הילד מפסיק להעריך אותו, אבל כשהורה מייצב את עצמו כהורה, כשומר החוק והסדר בבית, כמציב הגבולות, ועדיין מוצא את הדרך לבלות עם ילדו בנעימים- הילד רק מעריך ואוהב אותו יותר.


אור ייני, B.ed
יועצת משפחתית,
מדריכת הורים ושינה.

052-5350096




עידן אורגד
22/06/2015 01:13
אהבתי
Liam Greison
07/07/2016 23:02
את אולי האם, אבל אני הילדה. ואני חושבת שזה לא נכון. אני ואמא שלי החברות הכי טובות. אני אלך לספר לה משהו לפני שאגיד אותו לחברה. ועדיין, הגבולות בינינו מאוד ברורים ובכלל לא מטושטשים. היא מבוגרת ממני ביותר משלושים שנים! מה יכול להיות יותר ברור? אני יכולה לא להסכים אתה, אני יכולה גם לנסות לשכנע אותה לתמוך בדעה שלי. אבל היא לא בובה על חוט, ואני עושה מה שהיא אומרת לי כי, פשוט מאוד, היא אמא שלי. וזה בכלל לא משנה אם אנחנו חברות. מה גם, שבזכות החברות בינינו, כשאתלבט בין כמה אפשרויות, אלך אליה לבקש עצה וכמעט תמיד אעשה מה שהיא חושבת, כי אני מעריכה את דעתה עוד יותר בשל חברותינו. מסיבות אלו, אני חושבת שמאמר זה שנוי במחלוקת.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: